💊 בנזודיאזפינים (Benzodiazepines)
Source: Harm Reduction Victoria · DanceWize Victoria SSB
סקירה כללית
בנזודיאזפינים הם תרופות מדכאות הניתנות בדרך כלל במרשם להקלה על מתח, חרדה ובעיות שינה.
בנזודיאזפין (באנגלית: ben-zoh-die-AZ-apeen), או בקיצור 'בנזוס' (Benzos), הם קבוצת תרופות בעלות השפעה מדכאת, שרופאים רושמים בדרך כלל כדי להקל על מתח וחרדה, לסייע בבעיות שינה או להקל על תסמיני הגמילה ממדכאים אחרים (אלכוהול, אופיואידים). היותה תרופה 'מדכאת' פירושו שהיא מאטה את פעילות מערכת העצבים המרכזית ובכך הגוף והנפש נרגעים יותר. לעיתים משתמשים בבנזודיאזפינים 'לכיף' או למטרות בילוי.
לעיתים משתמשים בהם כדי לנטרל את השפעותיהם של סמים ממריצים או פסיכדליים מסוימים. ישנם שלושה סוגי בנזודיאזפינים: ארוכי טווח, בינוניים וקצרי טווח. ככלל, לבנזודיאזפינים קצרי טווח יש תסמיני גמילה או השפעות 'ירידה' (come-down) חזקים יותר והם עלולים לגרום לתלות במידה רבה יותר מאשר לארוכי הטווח.
בנזודיאזפינים מוכרים בדרך כלל בשם המותג שלהם, למשל Xanax® או Valium®, אך לעיתים הם מוכרים בשמם הכימי.
שימוש בטוח יותר
מומלץ להשתמש בסביבה נוחה ובקרב אנשים מהימנים שישגיחו עליכם אם תגזימו. מומלץ להימנע מאכילה לפני כן, או להמתין לפחות 30 דקות לאחר אכילה. המינון יכול להשתנות מאוד בין סוגי בנזודיאזפינים שונים ובין אנשים שונים.
מומלץ לחקור בעצמכם מהו המינון הבטוח עבורכם אישית. גלולה אחת מכילה בדרך כלל מינון בטווח הטיפולי היעיל. בבליעה: יש לפעול לפי ההוראות שעל האריזה, אם קיימות.
אם החומר אינו באריזה רוקחית סגורה, ייתכן שהוא משהו אחר. בשאיפה דרך האף: יש לטחון לאבקה דקה (גבישים עלולים לגרום לחתכים קטנים). מומלץ לשאוף מים דרך האף לפני ואחרי כדי להגן על האף.
יש להשתמש בקשית או בכפית משלכם (ולא בשטרות כסף) כדי להימנע מזיהום או מהעברת נגיפים המועברים בדם (HIV/HepC). שאיפה חוזרת דרך האף עלולה לפגוע באף, ולכן יש להחליף נחיר באופן קבוע ולקחת הפסקות. בהחדרה לפי הטבעת (shelving) כאבקה יבשה או (plugging) כתמיסה רטובה: יש להשתמש בחומר סיכה כדי למנוע קרעים בעור.
יש להשתמש בקונדום או בכפפות לטקס/ויניל כדי למנוע שריטות. יש לשטוף ידיים היטב לפני ואחרי. יש להשתמש במים סטריליים כדי לערבב עם גלולות שנטחנו לאבקה.
בהזרקה: יש להשתמש בציוד הזרקה משלכם, חדש וסטרילי (כולל מים). כאשר אי אפשר להשיג מים סטריליים, יש להשתמש במים מסוננים או במים שהורתחו בקומקום והתקררו. מים מבקבוק אינם סטריליים!
יש להימנע משיתוף כל פריט מהציוד (מים, כפית, מסננים וכדומה), ולא רק מחטים. יש לשטוף היטב ידיים וגם את אתר ההזרקה לפני ואחרי במים וסבון או במטלית אלכוהול חדשה. יש לנגב את אזור ההכנה במטלית חדשה או, אם אפשר, במים חמים וסבון.
כדי להימנע מנזק לוורידים יש להחליף את אתרי ההזרקה. מומלץ להישאר רוויים בנוזלים ולחמם את הגוף כדי שהוורידים יהיו נראים יותר. יש להשליך מזרקים וציוד באחריות.
⚠ להימנע משילוב עם
אופיואידים, אלכוהול, קטמין, GHB או מדכאים אחרים: עלולים לגרום למנת יתר, לאובדן הכרה ולקשיי נשימה המובילים לאי ספיקה נשימתית ולמוות אפשרי. ממריצים (MDMA, קוקאין וכדומה): בנזודיאזפינים יסתירו חלקית את השפעות הממריצים. אף שלא מרגישים את ההשפעות באותה מידה, החומרים עדיין פעילים בגוף ועדיין עלולים לגרום לתופעות לוואי.
פסיכדליים: עלולים לנטרל את השפעות החומרים הפסיכדליים. תרופות אנטיפסיכוטיות: עלולות לגרום להרדמה מוגזמת, להפרשת רוק ולאטקסיה (פגיעה בשליטה בגוף). אנטיהיסטמינים: הרדמה מוגזמת אפשרית.
נטילת בנזודיאזפינים עלולה להיות מסוכנת במיוחד אם יש לכם או שאתם בסיכון ל: בעיות כבד, תסמונת דום נשימה בשינה, בעיות נשימה קשות, מיאסתניה, גלאוקומה בזווית צרה.
🚨 אם משהו משתבש
בדיקות סמים בצד הדרך אינן בודקות בנזודיאזפינים, ובכל זאת יש תמיד לפעול לפי הוראות הרופא שרשם את התרופה בנוגע לנהיגה. כל נהג עשוי להיות נתון לבדיקת פגיעה התנהגותית בצד הדרך. שימוש ממושך כרוך בסיכון לתלות גופנית.
סבילות גופנית יכולה להתפתח במהירות עם בנזודיאזפינים, ולעיתים גורמת לתלות בתוך כמה ימים. תופעות לוואי של גמילה מבנזודיאזפינים עלולות להיות קיצוניות ואף קטלניות. מומלץ שהגמילה תתבצע במסגרת בית חולים.
אם אין אפשרות כזו, יש לחקור היטב לפני כל ניסיון להפסיק בבת אחת ('cold turkey'). נשיאת סמים וציוד לשימוש בהם מעמידה אתכם בסיכון גבוה יותר להאשמות פליליות. יש להכיר את החוקים המקומיים.
השפעות
אופוריה הפחתה במתח, בחרדה, בעצב ובפאניקה הרפיה ביטחון עצמי מוגבר וניתוק רגשי תחושת בידוד הפחתת עכבות חברתיות ירידה בריכוז בלבול חשיבה ותגובה פגועות או איטיות התנהגות פזיזה אי שקט, במיוחד בימים שאחרי הנטילה הרפיית שרירים ישנוניות האטה בקצב הנשימה ובקצב הלב ירידה בטמפרטורת הגוף ירידה במיומנות המוטורית וחוסר קואורדינציה גמלוניות מוגברת דיבור מגמגם או לא ברור יובש בפה בחילה והקאות כאב ראש ראייה כפולה או מטושטשת תלות גופנית רעד ורטיגו (סחרחורת סיבובית) אובדן הכרה עצירות לחץ דם נמוך או גבוה סיכון לחנק עקב אובדן הכרה
מינון ומשך
הנטילה הנפוצה ביותר היא בבליעה, אך במקרים מסוימים נוטלים בשאיפה דרך האף, בהחדרה לפי הטבעת או בהזרקה (תוך-ורידית או תוך-שרירית). מינונים סטנדרטיים: Alprazolam (Xanax®) - 0.5-1mg ביום, Diazepam (Valium®) - 2-5mg, 2-3 פעמים ביום, Temazepam (Temaze®) - 7.5mg-30mg ביום, Lorazepam (Ativan®) - 1-3mg, 2-3 פעמים ביום. לבנזודיאזפינים רבים יש זמן מחצית חיים ארוך להפליא.
אף על פי שנדמה שההשפעות דועכות לאחר כמה שעות, החומר עדיין פעיל בגוף עד 1-3 ימים לאחר הנטילה.